שינוי עילת סגירה בתיק נשיכת כלב

חודשים ארוכים אחרי שנחקרתם בתחנת המשטרה תחת אזהרה, אתם מקבלים סוף סוף את המעטפה שעליה חותמת משטרת ישראל. אתם פותחים אותה בזהירות וקוראים את השורה המודגשת: "הוחלט שלא להעמידך לדין ולסגור את התיק".

זהו רגע של הקלה גדולה. המתח משתחרר, המכתב מתוייק בקלסר בבית, והתחושה היא שהפרשה כולה מאחוריכם. אלא שעבור אזרחים נורמטיביים, שלא מכירים את נבכי המשפט הפלילי, המכתב הזה עלול להיות תחילתה של בעיה שקטה שתלווה אותם שנים קדימה.

הסיבה לכך טמונה באותיות הקטנות. בישראל, תיק חקירה פלילי לא סתם "נסגר". הוא נסגר תחת קטגוריה ספציפית המכונה בחוק "עילת סגירה". לבחירה של המשטרה באיזו עילה לסגור את התיק שלכם יש משמעות מעשית מאוד על הרישום המשטרתי שלכם, על העתיד התעסוקתי שלכם, ולעיתים גם על אופן ניהול המאבק בתביעה האזרחית שתבוא בעקבות הנשיכה.

שלוש העילות: מתי התיק באמת מאחוריכם?

כאשר חוקר המשטרה מחליט שאין מקום להגיש נגדכם כתב אישום בגין עבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה, הוא מנתב את התיק לאחת משלוש עילות סגירה אפשריות:

הראשונה היא נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (עילה המוכרת לציבור בשמה הישן "חוסר עניין לציבור"). משמעות העילה הזו אינה שלא עברתם עבירה. להפך, המשטרה סבורה שיש ראיות לכך שהתרשלתם בשמירה על הכלב, אך בגלל שמדובר בעבירה קלה יחסית, היעדר עבר פלילי או נסיבות אישיות מסוימות, המערכת בוחרת שלא להשקיע משאבים בניהול משפט נגדכם.

השנייה היא חוסר בראיות מספיקות. במקרה זה, המשטרה מצהירה כי אין בידיה מספיק הוכחות מעל לכל ספק סביר כדי להרשיע אתכם בבית המשפט. זה קורה הרבה בתיקי נשיכה שבהם יש גרסאות סותרות, מצב של מילה נגד מילה. המתלונן טוען שהכלב היה משוחרר, ואתם טוענים שהוא היה קשור. המשטרה לא מצליחה להכריע מי דובר אמת, ולכן סוגרת את התיק. גם כאן, אין בכך קביעה פוזיטיבית שאתם חפים מפשע, אלא רק שאי אפשר להוכיח את אשמתכם.

העילה השלישית, והיחידה שבאמת מנקה את שמכם, היא חוסר אשמה פלילית. סגירת תיק בעילה זו קובעת חד משמעית כי המעשה לא התרחש כלל, או שמעשיכם אינם מהווים עבירה פלילית. כלומר, הוכח כי פעלתם כשורה, שמרתם על הכלב כנדרש בחוק, ואין לייחס לכם שום רבב פלילי בגין האירוע.

למה בעצם רישום משטרתי סגור צריך להטריד אתכם?

כאן טמונה הבעיה העיקרית של המערכת. כאשר תיק נסגר בעילה של "חוסר בראיות" או "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין", התיק אומנם נסגר והליך משפטי לא יתנהל נגדכם, אך הוא מותיר אחריו רישום. הרישום הזה מופיע במערכות המשטרה תחת קטגוריה של תיקים סגורים.

נכון, לא מדובר ב"רישום פלילי" במובן הקלאסי של אדם שהורשע בבית משפט, וזה לא ימנע מכם לעבוד במקומות עבודה סטנדרטיים. עם זאת, הרישום המשטרתי חשוף לעיניהם של גופים ממשלתיים, רשויות אכיפה וגופי ביטחון.

עבור אזרח מן השורה, הרישום הזה עלול לצוץ בדיוק ברגעים הקריטיים של החיים. הוא יכול להוות מכשול ממשי בעת בקשה להוצאת רישיון נשק פרטי, בתהליכי קבלה למשרות ממשלתיות, בשלבי סינון לתפקידים הדורשים סיווג ביטחוני, ואף בתהליכים אישיים כמו אימוץ או קבלת רישיונות עיסוק מגורמים רגולטוריים שונים. הכתם השקוף הזה נשאר שם, מופיע בתדפיס המידע הפלילי שלכם, ומעיד כי בעבר הייתם חשודים בעבירה של התרשלות פלילית כלפי שלום הציבור.

רק סגירת תיק בעילה של "חוסר אשמה פלילית" מוחקת את התיק לחלוטין מרישומי המשטרה כאילו לא היה קיים מעולם.

מדוע המשטרה ממעטת לסגור תיקים בחוסר אשמה?

ההיגיון הבריא שואל: אם פעלתי כשורה והכלב שלי היה קשור למשל, למה שהמשטרה לא תסגור את התיק מראש בחוסר אשמה?

התשובה נוגעת לדרך שבה המערכת עובדת. מנקודת המבט של חוקר המשטרה, סגירת תיק בחוסר אשמה דורשת קביעה פוזיטיבית ונחרצת שהחשוד פעל ללא רבב. קביעה כזו דורשת זמן, העמקה בחומר הראיות ולעיתים עריכת פעולות חקירה נוספות כדי לשלול לחלוטין את טענות המתלונן.

במציאות של תחנות משטרה עמוסות לעייפה, לחוקר הרבה יותר קל ופשוט לתייג את התיק כ"חוסר בראיות" ולעבור לתיק הבא. הוא אינו מנהל משפט זוטא כדי לברר את האמת המוחלטת עד תומה, אלא מסתפק בכך שאין לו תיק חזק מספיק להגשה לבית המשפט. כך, נטל ההוכחה מועבר אליכם. המערכת סוגרת את התיק במסלול הנוח עבורה, ומשאירה לכם את המשימה להיאבק על שמו הטוב שלכם.

הליך שינוי עילת סגירה: אסטרטגיה של ניקוי שם

החדשות הטובות הן שהחוק מכיר בזכותו של אזרח להילחם על שמו הטוב, ומאפשר להגיש בקשה לשינוי עילת סגירת התיק לעילה של חוסר אשמה. התהליך הזה דורש דיוק ומומחיות, שכן פנייה רגשית למשטרה בסגנון "זה לא פייר, אני אזרח טוב" לא תוביל לשום תוצאה.

כאשר משרדי מקבל על עצמו לטפל בשינוי עילת סגירה בתיק נשיכת כלב, הצעד הראשון הוא הוצאת מלוא חומר החקירה מתחנת המשטרה. אנחנו לא מסתמכים על זיכרון של הלקוח מחדר החקירות, אלא יושבים וקוראים את הדו"חות, את תלונת הנפגע, את עדויות הראייה ואת המסמכים הרפואיים.

הערר שמוגש לקצין החקירות או לפרקליטות (תלוי בנסיבות התיק) הוא מסמך משפטי מנומק שמטרתו לפרק את תשתית החשד. אנו נדרשים להראות לגורם המחליט כי גם אם נאמץ את המסד העובדתי שהונח בתיק, התנהגותו של בעל הכלב לא הייתה נגועה ברשלנות.

לדוגמה, אם מתלונן טוען שננשך על ידי הכלב, אך מחומר הראיות עולה בבירור כי הנשיכה התרחשת בתוך שטח פרטי ומגודר, והמתלונן נכנס אליו ללא רשות או הזמנה מפורשת, הרי שיסודות העבירה לא מתקיימים. בעל כלב אינו חב באחריות פלילית כלפי מסיג גבול בתוך חצריו הסגורים, ועל כן אין מדובר רק ב"חוסר ראיות" אלא במצב משפטי מובהק של "חוסר אשמה".

דוגמה נוספת היא במקרי התגרות. אם מוכח מחומר החקירה שהכלב היה קשור ברצועה קצרה כחוק, ואדם זר בחר להתקרב, לשלוח יד ולהתגרות בבעל החיים חרף אזהרות הבעלים, הרי שאי הנעימות שהסתיימה בנשיכה אינה תוצר של אי נקיטת אמצעי זהירות. הבעלים נקט בכל האמצעים הנדרשים, וניתוק הקשר הסיבתי כאן הוא מוחלט, מה שמצדיק את סגירת התיק ללא רבב פלילי.

הקשר הישיר לתביעה האזרחית בגין הנשיכה

להחלטה על שינוי עילת הסגירה יש רובד נוסף, שמקרין ישירות על החזית הכלכלית שלכם. כאשר התיק במשטרה נסגר בעילה של "חוסר ראיות", הדבר עשוי לאותת למתלונן שיש לו קייס. במשפט האזרחי, רף ההוכחה נמוך משמעותית מאשר במשפט הפלילי. המתלונן אינו צריך להוכיח רשלנות מעל לכל ספק סביר, אלא להראות שמאזן ההסתברויות נוטה לטובתו (מעל 50%). סגירה מחוסר ראיות משאירה פתח לעורכי הדין שלו לטעון לנזיקין בסכומים גבוהים.

לעומת זאת, כאשר אנו מצליחים להמיר את עילת הסגירה ל"חוסר אשמה פלילית", מדובר בהישג טקטי חשוב המשרת אותנו גם במישור האזרחי. למרות שקביעה פלילית אינה מחייבת אוטומטית את בית המשפט האזרחי, העובדה שגוף תובע של המדינה בחן את חומר הראיות וקבע כי פעלתם כשורה ולא נפל רבב בהתנהגותכם, מצננת במידה רבה את ההתלהבות של תובעים פוטנציאליים להגיש תביעות מנופחות וחסרות בסיס.

אם קיבלתם הודעה על סגירת תיק פלילי בגין כלבכם בעילה שאינה חוסר אשמה, חשוב שלא להשאיר את המצב על כנו. לרשותכם עומד פרק זמן מוגבל לפעול ולשנות את ההחלטה בטרם הרישום יתקבע. אל תתפשרו על השם הטוב והנקי שלכם בגלל נוחות מערכתית של המשטרה. פנייה לייעוץ משפטי מקיף ובחינה מחודשת של חומר החקירה, הם הצעדים הנחוצים כדי לוודא שהאירוע באמת נחלת העבר, ושעתידכם לא יפגע בגלל רישום משטרתי סגור.

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי בנושא זה, צרו קשר עם עו"ד סיון רובין נוה.