פונץ', כלב בגודל בינוני, שמח וחברותי, יצא לטיול רגלי עם רועי בן ה-11, כמו בכל יום.
הם הגיעו לחלקת דשא קרובה, שם פונץ' פגש בחבר שלו והילד רועי והבעלים של הכלב השני, הסירו את הרצועות ונתנו להם לשחק יחדיו. תוך כדי משחק, עברה מולם אישה. פונץ' קפץ עליה ושרט אותה קלות. האישה נבהלה, אך לאחר זמן קצר המשיכה בדרכה.
לאחר האירוע ביקש בנה של האישה לדבר עם אביו של רועי ב"ארבע עיניים" ובשיחה הזו דרש לקבל פיצוי בסך של 30 אלף שקל. האב סרב ובצדק, בטענה שהאירוע והנזקים שאירעו כביכול, אינם מצדיקים פיצוי שכזה. בתגובה הבהיר בנה של האישה לאב המשפחה, שבמידה ולא ישלם את הסכום הנדרש, ייגרם להם נזק, ובמילים אחרות: איים על שלומו ושלום משפחתו.
לאחר לחצים ואיומים חוזרים ונשנים שערכו כשבוע, ולאחר שהאישה ובנה הבינו סופית שפיצוי מהסוג המבוקש לא יינתן, הלכה האישה והגישה תלונה במשטרה בחוסר תום לב ובכך עשתה שימוש מניפולטיבי בהליכי הדין הפלילי, שהרי ברור כשמש שאם היה משולם לה הסכום המופרך אותו דרשה, היא כלל לא הייתה טורחת להגיע לתחנת המשטרה.
לאחר מספר ימים מיום הגשת התלונה נדרש אביו של הילד, שהוא הבעלים הרשום ברישיון של פונץ' להתייצב לחקירה. בחקירה הוטחו באב פרשנויות שונות ומשונות לאירוע כדוגמת: "הבן שלך לא השתלט על הכלב", "נתת לבן שלך להוציא כלב ללא רצועה" ועוד.
לאחר החקירה החליטה המשטרה לקדם הליך פלילי כנגד האב בטענה כי כתוצאה ממעשי בנו, נגרמו למתלוננת שריטה ושטפי דם ובכך הוא לא נקט אמצעי זהירות בחיה שבהחזקתו.
אב המשפחה שהינו בעל חברה, היה מבוהל ופנה למשרדינו בבקשה לטפל בעניין. הוא לא יכול היה להיות מעורב בהליך פלילי, והוא לא הבין כיצד הוא אשם בעניין ובצדק.
פנינו למשטרה בפליאה, וביקשנו להבין מהו בדיוק דבר העברה בגינו מואשם האב. האם בעצם היותו הבעלים של הכלב, או בעצם היותו אב של קטין בן 11 שהוציא את כלב המשפחה לטיול?
גילינו כי משטרת ישראל עשתה ניסיון להעמיד לדין את האב על מעשי בנו. שפשפנו את עינינו כלא מאמינים. איך משטרת ישראל מבקשת להעמיד הורה לדין על מעשי ילדו, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בקטין מתחת לגיל האחריות הפלילית (12)?
הדבר מנוגד לכל הגיון ופרקטיקה משפטית, אבל זה ממש לא הפריע למשטרה לנסות לעשות זאת.
לאחר שעמדנו על הדברים, ניסתה המשטרה להתחכם ולהעלות טענות שונות … דבר לא שינה את הכשל הבסיסי שבעניין, והמשטרה בסופו של דבר נאלצה לגנוז את התיק.
במידה ואב המשפחה לא היה מקבל מאיתנו ייעוץ וליווי משפטי, ככל הנראה הוא היה נאלץ להודות ולחתום על אחריות לא לו, על מנת להימנע מלהגיע לכתב אישום.
עצוב ומקומם באיזו קלות ראש בוחרת משטרת ישראל לקדם הליכים כנגד אנשים נורמטיביים בחברה, שבהתנהלותם אין כל שמץ של עברה, ומאידך היא לא נוקפת אצבע כנגד עבריינים של ממש כדוגמת מתעללים בבעלי חיים, שיש במעשיהם סכנה לציבור.