התרחיש הזה חוזר על עצמו לצערנו יותר מדי פעמים: אזעקה נשמעת, הלב דופק, אתם תופסים את הילדים ואת הכלב ורצים למקלט. אבל שם, בכניסה למרחב המוגן, עומד שכן או אחראי מקלט ומודיע לכם חגיגית: "לכאן הכלב לא נכנס".
האם יש להם זכות חוקית למנוע מכם ומבעל החיים שלכם הגנה?
התשובה הקצרה היא: לא.
במאמר זה אעשה סדר בבלגן המשפטי ואציג בפניכם את המצב החוקי לאשורו, כפי שהוא עוגן בחוקי המדינה, בהנחיות משרד החקלאות ובפסיקת בתי המשפט. זהו המדריך שיעזור לכם להגן על כל בני המשפחה שלכם – כולל אלו עם הזנב.
"לא תעמוד על דם רעך": הבסיס החוקי לכניסה למקלט
רבים טועים לחשוב שמקלט בבניין משותף הוא "שטח פרטי" שבו הדיירים יכולים להחליט על כללים כראות עיניהם בזמן חירום. החוק בישראל חושב אחרת.
החוק קובע במפורש:
- חוק ההתגוננות האזרחית: סעיף 15ו' וסעיף 15(1) לחוק קובעים כי קיימת חובה לאפשר לכל אדם הנמצא בקרבת מקום גישה למקלט בשעת התקפה. החוק לא מבחין בין אדם שמחזיק בידו תיק, לבין אדם שמחזיק בידו רצועה של כלב.
- איסור מניעת כניסה: לא ניתן למנוע כניסתו של אדם עם בעל חיים למקלט. יותר מכך, מניעת כניסה כזו בשעת חירום עשויה לעלות לכדי עבירה פלילית לפי חוק ההתגוננות האזרחית ולפי חוק "לא תעמוד על דם רעך".
- חוק צער בעלי חיים: סעיף 2א1 לחוק מחייב את הבעלים של בעל חיים לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו. השארת כלב קשור בחוץ בזמן מטח טילים היא עבירה על חוק זה.
השורה התחתונה: הזכות לחיים ולשלמות הגוף (שלכם ושל בעל החיים) גוברת על זכות הקניין של בעלי המקלט ועל אי-נוחות של שאר השוהים בו. גם לרשויות אין סמכות למנוע כניסה עם בעל חיים.
הנחיית משרד החקלאות ב"חרבות ברזל": חיות המחמד הן משפחה
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ובעקבות פניות (כולל פנייה של משרדינו), הוציא מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, ד"ר תמיר גושן, הנחיה ברורה לווטרינרים הרשותיים: "יש להכניס כלבים למקלטים".
הרציונל מאחורי ההנחיה הוא מציל חיים – פשוטו כמשמעו:
- מניעת סיכון חיי אדם: הניסיון מלמד כי בעלי כלבים שסורבו כניסה, בחרו להישאר בחוץ עם הכלב ולסכן את חייהם. המדינה מבינה כי הפרדה יוצרת סטרס קשה ומובילת להחלטות מסכנות חיים.
- ההנחיה הרשמית: "בעלי החיים הביתיים הם חלק בלתי נפרד מהאוכלוסייה, יש לנהוג בהם כבשאר בני המשפחה, ולהקצות להם מקום במרחב המוגן".
התמודדות עם התנגדויות: מה עונים לשכנים?
בזמן לחץ, הטונים עולים. כדי שלא תצטרכו להתווכח, הכנתי עבורכם טבלה המרכזת את הטענות הנפוצות ואת המענה המשפטי המדויק להן:
| המענה המשפטי והמעשי | הטענה הנשמעת |
| ברוב המקרים, אלרגיה היא אי-נוחות (נזלת/גירוי) ואינה מצב מסכן חיים. סכנת חיים מטילים גוברת על אי-נוחות זמנית. רק במקרים נדירים ביותר של אלרגיה מסכנת חיים (אנפילקסיס) יש לשקול הפרדה, וגם אז – יש למצוא פתרון ולא לגרש את בעל הכלב. | "יש כאן אנשים עם אלרגיה לכלבים" |
| תקנון בית משותף אינו יכול לגבור על חוקי מדינה (כמו חוק ההתגוננות האזרחית וחוק צער בעלי חיים). סעיף כזה בתקנון, בזמן חירום, ככל הנראה אינו חוקי. | "התקנון של הבניין אוסר על כך" |
| פחד סובייקטיבי אינו עילה למניעת מחסה. כל עוד בעל הכלב שולט בו ומקיים את חובותיו (רצועה/מחסום), אין עילה למניעה. | "הכלב מלכלך/מפחיד" |
החובות שלכם: איך להיכנס למקלט בצורה חוקית ובטוחה?
הזכות להכניס את הכלב אינה פוטרת אתכם מאחריות. להפך – כדי שהחוק יעמוד לצדכם, עליכם להיות "צדיקים בסדום" ולהקפיד על הכללים בקפדנות.
על המחזיק בבעל החיים במקלט לעמוד בהוראות החוק הבאות:
- חובת רצועה: חובה להחזיק את הכלב ברצועה גם בתוך המקלט. החוק מתיר רצועה עד 5 מטרים, אך במקלט מומלץ לקצר אותה ולהחזיק את הכלב צמוד אליכם.
- זמם (מחסום פה):
- כלבים מסוכנים: חובה חוקית לשים זמם.
- כלבים אחרים: ההמלצה המשפטית והפרקטית שלי היא לשים זמם לכל כלב במקלט. זה מוריד את מפלס החרדה של הסביבה, מונע טענות ומנטרל התנגדויות. הרגילו את הכלב לזמם מראש ובצורה חיובית.
- חתולים: מומלץ מאוד להכניס חתולים בתוך מנשא (כלוב נשיאה) מכוסה בבד נושם. זה יגן על החתול מבריחה עקב בהלה וימנע קונפליקטים.
לא נותנים לכם להיכנס? כך תפעלו
אם למרות הכל, אתם נתקלים בסירוב כניסה למקלט בזמן אמת, פעלו לפי השלבים הבאים:
- התראה: הבהירו לצד השני כי מניעת כניסה למקלט היא עבירה פלילית לפי חוק ההתגוננות האזרחית.
- תיעוד: במידה והדבר מתאפשר מבלי לסכן חיים – צלמו את הסיטואציה. התיעוד קריטי להמשך הטיפול.
- משטרה: הזמינו ניידת. למשטרה סמכות לאכוף את החוק במקום.
- היום שאחרי – תביעה: מניעת כניסה היא עילה לתביעה נזיקית בגין עוגמת נפש, ואם חלילה נגרם נזק גוף לכם או לכלב – מדובר בתביעה משמעותית. ניתן לתבוע אזרחית את מי שמנע מכם מחסה.
כמה מילים אישיות לסיום
אני חיה עם בן זוגי, שתי בנותינו וחמישה ילדים נוספים על ארבע – כלבים וחתולים שכולם ניצלו מחיים קשים. אני יודעת שברגע האמת, המחשבה להשאיר אחד מהם מאחור היא בלתי נסבלת.
החוק הישראלי, לשמחתי, מכיר בכך. הוא מכיר בכך שכלב הוא חלק מהזכות לקיום חיי משפחה, והוא מכיר בכך שדם רעך (ודם כלבך) אינו הפקר.
ההגנה על חיות המחמד שלנו היא לא רק אקט של חמלה, היא חובה חוקית ומוסרית.
נתקלתם בבעיה? איימו עליכם או על הכלב שלכם?
אל תישארו עם זה לבד. צרו קשר איתנו קשר עוד היום. אנחנו כאן כדי להילחם עבור אלו שאין להם קול.