מאמרים ומדריכים

עבור רובנו, הכלב הוא לא "נכס" ולא "בעל חיים" – הוא חלק בלתי נפרד מהלב ומהמשפחה. לכן, הרגע

המילה "הסגר" מעבירה צמרמורת בגבו של כל בעל כלב. התמונה שעולה בראש היא סיוט: הכלב האהוב שלכם, זה

הטלפון מצלצל, ועל הקו הווטרינר העירוני או חוקר משטרה. "התקבלה תלונה," הם אומרים ביובש. "הכלב שלכם נשך. אתם

אירוע של נשיכת כלב אינו מסתכם רק בהיבט הפיזי. עבור בעלי הכלב, ההתמודדות המורכבת מתחילה לעיתים דווקא כשעולות

התרחיש הזה חוזר על עצמו לצערנו יותר מדי פעמים: אזעקה נשמעת, הלב דופק, אתם תופסים את הילדים ואת

זהו הסיוט של כל בעל כלב: אתם מגדלים את הכלב, משקיעים בו, אוהבים אותו והוא הופך לחלק בלתי

חיים עם כלב בבית משותף הם זכות יסוד המביאה שמחה גדולה, אך לעיתים היא מציבה את הבעלים מול

סכסוכי שכנים סביב בעלי חיים הם תופעה נפוצה בבתים משותפים, ולעיתים קרובות הם נובעים מחוסר סובלנות או אי-הבנה

כשחיות מחמד הופכות לחלק מהמשפחה, הן מביאות איתן חיוניות – ולעיתים גם קולות טבעיים ששכנים עלולים לפרש כרעש.

אירוע שבו הכלב מעורב בתקרית נשיכה יכול להתרחש גם כשעושים הכל נכון כבעלים אחראיים. ברגע האמת, עולות שאלות

אירוע שבו הכלב מעורב בנשיכה הוא סיטואציה מורכבת, שעלולה להוביל ללחץ רב עבור הבעלים בשל השלכות משפטיות ובירוקרטיות.

אירוע שבו כלבכם מעורב בתקרית נשיכה, אפילו כשהוא מחוסן, הוא רגע מטלטל ומלחיץ עבורכם הבעלים. מדובר בסיטואציה שמעלה

זה בדיוק מה שקרה לגברת בשם ורדה גלובניץ ששכן שלה, החליט לדרוש ממנהל הלשכה הווטרינרית להשמיד את כלבתה,

לא אחת מתעוררת סיטואציה, בה נטען כי כלב גרם לפגיעת גוף לצד שלישי (לאדם אחר ואף לכלב אחר).

בעלי כלבים אחראים על התנהגותם על כל המשתמע מכך. במקרים בהם כלב נהג או נטען כלפיו שנשך או