אירוע שבו הכלב מעורב בנשיכה הוא סיטואציה מורכבת, שעלולה להוביל ללחץ רב עבור הבעלים בשל השלכות משפטיות ובירוקרטיות. לצד זאת, חשוב לזכור כי מדובר באירוע שאינו חד־ממדי; ברבים מהמקרים נסיבותיו מחייבות בחינה זהירה של התנהלות כלל המעורבים – בדגש על התנהגות הניזוק והסביבה שבה התרחש האירוע. הדין בישראל אמנם מאפשר הגשת תביעה, אך הוא אינו מתעלם מן הצורך באיזון בין זכויות הנפגע לבין אחריות הוגנת וסבירה של בעלי כלבים שנקלעו לסיטואציה שלא תמיד הייתה בשליטתם.

עורכת הדין סיון רובין נוה מביאה שילוב ייחודי של ידע משפטי וניסיון מעשי בהגנה על בעלי חיים ובעלי כלבים. גישתה המקצועית מבוססת על ניתוח נסיבות האירוע לעומקן, מתוך הבנה והכרת המטריה המשפטית על בוריה – מטריה שבבסיסה מגנה באופן די הרמטי על הנשוך. לפיכך, במקרים המתאימים, היא מעניקה הגנה נחושה מפני הטלת אחריות אוטומטית, מופרזת או בלתי צודקת על בעלי כלבים וכלביהם בכל מישור שהוא. היכרותה הרבה עם הדין מאפשרת לה לשנות את "מאזן האימה" ולהקטין משמעותית את הנזק והחשיפה הכלכלית כלפי הבעלים או המחזיקים בכלבים.

מה אומר החוק על אחריות בעל הכלב?

המסגרת המשפטית בישראל נשענת על פקודת הנזיקין, ובפרט על סעיף 41א', הקובע אחריות חמורה על בעל הכלב או מחזיקו לנזקים שנגרמו עקב נשיכה. עם זאת, אף שמדובר באחריות שאינה מותנית בהוכחת רשלנות, אין פירוש הדבר כי כל מקרה של נשיכה ע"י הכלב מוביל בהכרח לפיצוי מלא או להטלת אשם מוחלט על הבעלים.

בתי המשפט הדגישו לאורך השנים כי האחריות לפי הסעיף אינה שוללת בחינה של נסיבות האירוע, התנהלות הניזוק, והקשר הסיבתי בין הנשיכה לבין הנזק הנטען. לפיכך, ניהול נכון של ההליך אינו מסתכם בעצם קיומה של נשיכה, אלא מחייב בחינה משפטית מעמיקה של התנהגות הצד הנפגע.

ההגנות הקבועות בדין: אשם תורם ככלי לצמצום אחריות הבעלים

על אף האחריות החמורה הקבועה בסעיף 41א' לפקודת הנזיקין, המחוקק הכיר בכך שישנם מצבים שבהם הטלת אחריות מלאה על בעל הכלב אינה מוצדקת. לשם כך, נקבעו שלוש הגנות המבוססות על דוקטרינת האשם התורם – בחינת תרומתו המכרעת של הניזוק ליצירת הסיכון ולגרימת הנזק. בהתקיים אחד מהסייגים הללו, עשוי בעל הכלב להיות פטור מחבותו או ליהנות מהפחתה משמעותית של הפיצוי (היכולה להגיע עד ל-100%), שכן התנהלות הניזוק היא שחוללה את האירוע:

התגרות של הניזוק בכלב

זוהי הגנת אשם תורם מובהקת. הפסיקה הכירה בכך שהתגרות אינה מחייבת כוונה לפגוע, ודי בהתנהלות היוצרת אצל הכלב תחושת איום, לחץ או חדירה למרחבו האישי. מגע לא רצוי, הצקה, תנועות חדות או התעלמות מהנחיות בעל הכלב נתפסים כחוסר זהירות מצד הניזוק, המצדיק שלילת אחריות מהבעלים כאשר הנשיכה היא תגובה אינסטינקטיבית לגירוי.

תקיפת הבעלים או בני משפחתו

 במקרים שבהם הניזוק תקף, או ניסה לתקוף, את הבעלים או את קרוביו (בן זוג, הורה או ילד), הדין רואה במעשיו אשם תורם מלא. הכלב פועל מתוך דחף הגנתי טבעי, והאחריות למפגש עוברת לכתפי התוקף. אין צורך שהתקיפה תושלם בפועל – די באיום הממשי שיצר הניזוק כדי להקים לבעלים הגנה ולהסיר את האחריות מעליו.

הסגת גבול במקרקעין פרטיים

אדם הנכנס לשטח פרטי ללא רשות (חצר, דירה או שטח שאינו פתוח לציבור) נוטל על עצמו אשם תורם כבד. החוק קובע כי הכניסה למקרקעין של הבעלים ללא היתר היא הפרה של זכות הקניין והפרטיות, ולכן הניזוק הוא זה שצריך להוכיח ב-51% כי לא הסיג גבול. במקרים אלו, הקשר הסיבתי בין מעשי הבעלים לנזק יכול לקטון עד להתנתק.

יישום האשם התורם במצבים מורכבים

גם כאשר הנסיבות אינן נופלות במדויק לגדר פטור מלא, דוקטרינת האשם התורם מאפשרת לבחון מצבים גבוליים שבהם התנהלות הניזוק תרמה להתרחשות. למשל: בעל מקצוע שנכנס לחצר ללא תיאום, קטין שחצה גדר להוצאת כדור, או אדם שבחר ללטף כלב חרף בקשה מפורשת של הבעלים להימנע ממגע.

במקרים מסוג זה, גם אם בית המשפט יקבע כי קיימת אחריות עקרונית, הוא נדרש לייחס לניזוק אשם תורם בגין חוסר זהירותו. בחינה זו מאפשרת להפחית את גובה הפיצוי באופן שמשקף את המציאות העובדתית, ומצמצמת את הנטל הכלכלי על בעל הכלב. הפסיקה מדגישה כי האחריות המוגברת בחוק אינה מעניקה חסינות לרשלנות של ניזוקים, וכי התעלמות מהנחיות או נטילת סיכון בלתי סביר יבואו לידי ביטוי בהפחתה משמעותית של הפיצוי, ולעיתים אף בשינוי כדאיות ההליך כולו.

איזון משפטי במקום הטלת אחריות אוטומטית

החלת ההגנות הקבועות בדין או ייחוס אשם תורם לניזוק מבטאים את תפיסת האיזון שבבסיס דיני הנזיקין בתחום נשיכות הכלבים. לא כל נשיכה היא תוצאה של מחדל מצד הבעלים, ולא כל נפגע זכאי לפיצוי מלא ללא בחינת התנהלותו שלו. ניהול נכון של תיק מסוג זה מחייב הצגת התמונה העובדתית המלאה, הדגשת נסיבות האירוע והבנה מעמיקה של הכללים המשפטיים החלים.

פיצויים אפשריים ומה משפיע עליהם

גובה הפיצוי נגזר מהיקף הנזק המוכח, אך הוא מושפע ישירות מחוזק ההגנה המשפטית וטענות האשם התורם. במידה ותוגש תביעה, היא עשויה לכלול דרישות עבור:

• כאב וסבל: בהתאם לחומרת הפגיעה, אך תוך בחינת תרומת הנפגע לאירוע.
• הוצאות רפואיות ושיקום: תרופות, טיפולים אסתטיים לצלקות ובדיקה האם היו הכרחיים.
• אובדן שכר ועוגמת נפש: פגיעה בכושר השתכרות עתידי הדורשת הוכחה קפדנית.
• עזרת צד ג' ונסיעות: הוצאות לטיפולים שעל הבעלים לבחון את נחיצותן. 

אין "סכום קבוע" לכל מקרה. הפיצוי מתבסס על פרמטרים רבים וצריך להיתמך בראיות, חוות דעת ומסמכים, לצד מדיניות בתי המשפט המאזנת בין הצדדים.

מקרים מיוחדים שכדאי להכיר

נשיכת כלב כתאונת עבודה

אם הנשיכה אירעה במהלך העבודה או בדרך אליה או ממנה, ייתכן שמדובר בתאונת עבודה המאפשרת מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי, מה שעשוי להפחית מהחבות הישירה של הבעלים.

ביטוח דירה וכיסוי צד ג'

פוליסות רבות כוללות כיסוי צד ג' לנזקי כלב. יש לבחון את הכיסוי וההחרגות ישירות מול המבטחת כדי להגן על הכיס שלכם.

מחזיק הכלב בפועל

 אם הכלב היה תחת השגחת דוגווקר או פנסיון, האחריות עשויה להיות מוטלת עליהם או להתחלק בינם לבין הבעלים.

למה לבחור בעו"ד סיון רובין נוה

עו"ד סיון רובין נוה מתמחה בהגנה משפטית על בעלי חיים ובעליהם, ומביאה היכרות פנומנלית עם הממשק שבין עולם המשפט לכלבנות. מומחיותה מאפשרת לה לנטרל את "מאזן האימה" מול תביעות מנופחות, בזכות הבנה עמוקה של כלל הגורמים: הווטרינרים ברשויות, משרד החקלאות, משרד הבריאות ויחידות המשטרה והתביעה. סיון פועלת בנחישות להדיפת אחריות אוטומטית או בלתי צודקת על הבעלים, תוך שילוב מקצוענות חסרת פשרות בדיני נזיקין עם אמפתיה לקשר שבין אדם לכלבו. ניסיונה בניהול משא ומתן אסטרטגי מול נשוכים ובאי כוחם מאפשר בניית הגנה תכליתית השומרת על זכויותיכם ועל רווחת הכלב לאורך כל הדרך.

סיכום

תביעה בגין נשיכת כלב דורשת שילוב של הבנה משפטית, תיעוד מוקפד וניהול מו"מ מושכל. ליווי מקצועי של עו"ד סיון רובין נוה מספק יתרון ברור בזכות ניסיון מעשי והיכרות עם הדרכים המשפטיות לצמצום החשיפה. מעוניינים לבחון את קו ההגנה שלכם? פנייה קצרה יכולה לחסוך מורכבות רבה בהמשך.