פיט, כלב מסוג פיטבול נמצא לפני מספר שנים כשהוא משוטט במושב במרכז הארץ, נטוש פצוע ומוזנח. היה נראה בברור שהשתמשו בו לקרבות ולאחר שלא סיפק את הסחורה, ננטש באכזריות.
משפחה טובה מצאה את פיט ולקחה אותו לטיפול רפואי ובמקביל יצרה קשר עם הבעלים הקודם הרשום בשבב, וזה אמר להם כי אין לו עניין בכלב ושהם רשאים לעשות בו כרצונם. המשפחה הביאה את פיט הביתה, טיפלה בו באהבה ובמסירות, ולאחר מספר שבועות הוא התחזק והבריא.
במשך הזמן הזה בני המשפחה התאהבו בפיט והחליטו לצרפו למשפחה. פיט טופל במסירות אין קץ והתגורר עם המשפחה כמובן בתוך הבית. לאחר שאב המשפחה חלה, פיט האוהב והמסור אירח לו חברה במהלך היום והשניים היו בלתי נפרדים. פיט מעולם לא הסתובב ושוטט לבד.
יום אחד כאשר פיט נקשר בגינה למספר דקות, נכנסה לחצר הפרטית של המשפחה שכנה, אוחזת במקל גדול של מטאטא בידיה, וזרקה שקית זבל לתוך פח הזבל הציבורי, אותו דחפה קודם לכן לשטח הפרטי של המשפחה. בתגובה לפרובוקציה הזו (גם אם אינה מכוונת) פיט נשך אותה וזו החלה לצעוק.
מששמע הבעלים את צעקות השכנה יצא החוצה במהירות. השכנה ציינה בפניו את הגרסה האמיתית של האירוע, ואולם לאחר שהגיעה בתה של השכנה למקום- השתנתה הגרסה לחלוטין. לפתע נטען כי פיט היה משוחרר, נכנס לחצר הפרטית של השכנה ותקף אותה. מעבר לגרסה הראשונית של השכנה, פיט נמצא על ידי בעליו קשור באותו המקום ואת השכנה בשטח החצר, כאשר המטאטא שלה שעון על הקיר עצמו.
השכנה ובתה התלוננו במשרד הבריאות והציגו את פיט בפני הווטרינר הרשותי כמפלצת משוטטת שמטילה אימה על השכנים המסכנים, ודרשו את ביטול רישיונו.
לאחר האירוע פיט נדרש להסגר של עשרה ימים מכוח פקודת הכלבת (תצפית בית איננה ניתנת באופן אוטומטי ומסורה לשיקול דעתו של הווטרינר הרשותי) ואולם כמה ימים לפני סיום ההסגר נאמר לבעלים כי רישיונו של פיט מבוטל. משמעות הדבר שפיט הוגדר ככלב ללא בעלים וככזה ועוד לאור העובדה שהינו כלב מבוגר המוגדר כמסוכן- דינו היה מוות.
כאשר קיבלו הבעלים לידיהם את ההודעה בדבר ביטול רישיון הם ניסו להתמודד לבד, אך כשהבינו שהמערכת סוגרת עליהם והסיפור הולך ומסתבך עד שהגיע כמעט לנקודת אל חזור, הם פנו אל משרדי ובשיתוף פעולה עם עורך דין שגיב לוי, פעלנו להשיב את פיט לביתו.
ראשית הגשנו למנהל השירותים הווטרינרים בקשה לעיכוב ביצוע, במטרה למנוע את המתתו של פיט או עשיית כל פעולה חד צדדית בעניין.
כשיצרנו קשר עם גורמי התביעה של הרשות, נודע לנו כי מעבר להודעה על ביטול רישיון שניתנה על ידי הווטרינר הרשותי, בכוונתם עוד לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים בעניין. הליך זה לכשעצמו היה מיותר אף מבחינת הרשות, והיה פותח מבחינת המשפחה עוד חזית בה היה עליהם להתגונן אגב בזבוז של זמן אנרגיה וכסף רב.
לכן בבואנו לטפל בנושא הרישיון של פיט מול הוטרינר הרשותי הבהרנו לרשות כי ההליך למול בית משפט לעניינים מקומיים מיותר ואף מחליש את עמדתם והשארנו בחזית רק את הטיפול למול הווטרינר הרשותי, אז העלינו מיטב טענות הנוגעות לאירועים עצמם ולהליכים הלא חוקיים שננקטו על ידי הרשות (למשל ביטול הרישיון בהעדר שימוע), וצירפנו ראיות משלל גורמים המעידים שלא רק שפיט אינו מסוכן בהוויתו אלא שהוא אף משחק עם חתולי קהילה (רחוב) המגיעים לשטח חצר ביתו ואהוב על ידי כלל השכנים.
בשלב זה נפתחה הדרך לקיומו של משא ומתן מול הרשות עצמה, ללא עירוב של ערכאות שיפוטיות כאלה ואחרות. לאחר שהרשות השתכנעה בדבר השבת הרישיון, עברנו לשלב הביצועי, על מנת להבטיח שאירוע מסוג זה לא יחזור על עצמו והתוצאה המיוחלת לאחר שבועות מורטי עצבים, הייתה שפיט חזר הביתה לידיהם האוהבות של בעליו תוך חידוש רישיון החזקתו.
בתמונה: פיט אהוב ע"י משפחתו
