אדם המתגורר באחד מהיישובים במרכז הארץ, יצא בשעת ערב מאוחרת לזרוק את הזבל, ביחד עם כלב הלברדור שלו וזאת מבלי שהכלב הולך קשור ברצועה. כלבו נקלע למריבה עם כלבו של  השכן – שגם היה משוחרר באותה עת. הבעלים וכן השכן ננשכו בעודם מנסים להפריד בין הכלבים.

השכן הגיש תלונה למשטרה תוך שטען כי הוא ננשך מכלב הלברדור של שכנו, ואילו הבעלים טען כי שכנו ננשך מהכלב המצוי בבעלותו, וזאת במהלך ניסיון ההפרדה בין הכלבים.

המשטרה קיבלה את גרסת השכן המתלונן והחליטה להגיש כתב אישום כנגד הבעלים של כלב הלברדור, על עברה לפי סעיף 338 (6) לחוק העונשין – אי נקיטת זהירות בבעלי חיים.

לאחר שהוחלט להגיש נגד בעלי הכלב, כתב אישום, הוא פנה למשרדי וביקש שנייצג אותו בהליך הפלילי. מדובר באדם בעל מקצוע חופשי שסכנת ביטול רישיון מקצוע ריחפה מעליו, כשהוא בטוח במאת האחוזים כי כלבו לא נשך והיה זה הכלב המצוי בבעלות השכן (שכאמור גם לא היה קשור במועד האירוע) אשר נשך את בעליו ואותו בלהט הדברים. הגשת התלונה הכעיסה את  בעלי הלברדור שבעתיים הואיל וידע כי בסיסה ומטרתה להכשיר את התביעה האזרחית אותה תכנן השכן להגיש נגדו וכי הגשת התלונה כמו גם כלל התנהלותו תועלה לכיוון זה.

סעיף 338(א) לחוק העונשין קובע כי:

"העושה  אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו מאסר שלוש שנים: (6) אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו"

הוראה זו נידונה  בבית משפט עליון במסגרת שני ערעורים על שני פסקי דין שהדיון בהם אוחד. (ע.פ. 385/89 3934/90, אמנון אבנת וסורל לופטג נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ו [1]1) . בהליך הנ"ל קבע בית המשפט העליון את התנאים הנחוצים להרשעת בעליו של כלב  בעברה על סעיף 338(6) ובין היתר כי:

"יש להצביע על כך שאובייקטיבית הייתה סכנה מסתברת מאותה חיה ספציפית  שהייתה מעורבת במעשה וכי בנסיבות האובייקטיביות של המקרה לא ננקטו אמצעי זהירות נאותים, כאשר ה"סכנה המסתברת" תבחן מבחן אובייקטיבי "בהתאם לכלל הנסיבות ועל פי ההגיון, השכל הישר וניסיון החיים המצטבר".

סיכומו של דבר שהבדיקה לצורך קביעת אחריותו של בעליו של הכלב תבחן לאור שני פרמטרים עיקריים: טיבו של הכלב שהיה מעורב במעשה ובהתנהגותו של בעל הכלב  בקשר לאותו מצב.

במסגרת פגישות שנערכו עם ראש צוות תביעות, העלנו טיעונים שונים ובין היתר הובהר כי הנאשם עמד בנורמה המתחייבת ורשלנותו אינה עולה כדי הרף הנדרש להרשיעו בעברה זו.

ראשית הנאשם טוען כי כאמור כלבו לא נשך אלא כלבו של השכן. בהעדר ראיות חד משמעיות בעניין ובפרט כאשר הבעלים של כלב הלברדור גם ננשך, קשה להוכיח וודאי לא ברף הפלילי הנדרש כי כלבו של הנאשם הוא זה שנשך.

שנית אף אם נצא מנקודת הנחה שכלבו של הנאשם הוא זה שנשך, הרי שהנאשם לא ידע ולא צפה סכנה מסתברת ממעשי הכלב המצוי בבעלותו וזאת הואיל ומדובר בכלב ידידותי, בעל מזג נוח שאינו מוגדר כמסוכן, דהיינו בעל עבר של נשיכות ו/או תקיפה ו/או מוגדר כאחד מהגזעים המסוכנים בגינם החוק דורש הקפדה יתרה על כללי ההולכה ברשות הרבים לרבות רצועה עד 2 מטר וזמם.

שלישית הנשיכה ככל שהגיעה מכלבו של הנאשם, אירעה עת ניסו המתלונן והנאשם להפריד, במסגרת תגרת כלבים, בו היה מעורב כלבו של המתלונן, ולא בשל תקיפה סתם.

רביעית בשל הנסיבות המפורטות לעיל, לא ניתן להוכיח כי הנאשם התרשל רשלנות גבוה וברף הפלילי הנדרש בנקיטת אמצעי זהירות מתאימים בקשר לכלבו במקרה זה. בהקשר זה יובהר כי הבדיקה לפי סעיף זה נעשית בין היתר לאור התנהגות ומזגו של הכלב הספציפי.

שיקולים רלוונטים נוספים שהובהרו לתביעה: העובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, נאלץ לבטל את חופשת ירח הדבש שלו בשל המקרה והסגרת כלבו, כלבו נדרש להיכנס להסגר ולטענתו ללא עוול בכפותיו, לא היה בחומר הראייתי כל תיעוד בנוגע לכך שהמתלונן נחבל, כאשר הטיפול אותו קיבל כשהלך לקופת חולים, רק יומיים לאחר המקרה, הייתה חבישה ותו לאו.

אין זה המקום להרחיב את היריעה יתר על המידה אודות חשיבות הרישום הפלילי או העדרו, אך יש לציין כי הרשעה בעבירה שעניינה אי נקיטת זהירת בבעל חיים הינה הרשעה לכל דבר ועניין, במובן זה שמכתימה את הרישום הפלילי של מי שהיה נעדר עבר פלילי לפני שעניינו נדון בבית המשפט. מקצועות שלמים, וכן תפקידים רבים בשירות המדינה -חסומים בפני מועמדים עם רישום פלילי – וביניהם כבאים, שוטרים, רופאים, עורכי דין, שמאים, רואי חשבון ועוד – כך שהנזק מהבשלת הליך פלילי להרשעה – במקרה של נשיכת כלב – הוא עצום.

בסמוך לדיון ההקראה הודיעו באי כוח המאשימה כי לאור הטענות שהעלינו בפגישות הם מתכוונים לחזור בהם מהגשת כתב האישום וכך במעמד דיון ההקראה, הודיעה התביעה שהיא חוזרת בה מכתב אישום, וסגרה את תיק החקירה כנגד הנאשם.

הנאשם לא ידע נפשו מרוב אושר, תחושות: המועקה, הלחץ, חוסר הצדק כמו גם חוסר הידיעה בנוגע לעתידו , מקצועו, הפגיעה הכלכלית הצפויה וכד' התפוגגו באחת.

אם גם אתם מצויים בסיטואציה כזו בה הינכם עתידים להיחקר, הוחלט להגיש נגדכם כתב אישום או הוצע לכם לחתום על הסדר מותנה בקשר לנשיכת ו/או תקיפת כלב, אתם מוזמנים למלא את  הטופס שנמצא כאן בתחתית העמוד ונשוב אליכם בהקדם.