לאחר התערבות משרדנו, מיה העדינה נשארה בבית בעליה, בהסגר ביתי, ולא נשלחה להסגר במאורת הרשות.
זהו סיפוריה של מיה, כלבה מגזע בורזוי, כלבה פחדנית מאוד שכמה שנים גדלה בבית מתעלל. הבעלים של מיה, "פדו אותה" מידי הבית המתעלל ואמצו אותה לחיקם תוך שהעניקו לה בית אוהב ודואג.
סיפורנו מתחיל עת שהתה מיה, בעליה ובנה, בגן השעשועים יחד עם חברים נוספים. מיה שכבה בסמוך אליהם, כשהיא רגועה. בשלב מסוים, ילדה פעוטה התקרבה בצעדים קטנים ומהירים לעברה של מיה. הילדה מעדה ונפלה בפתאומיות על ראשה של מיה. גם מיה וגם הילדה נבהלו- מיה המבוהלת יללה וברחה הצידה, בעוד הילדה החלה לבכות ונרגעה לאחר דקות ספורות.
לילדה לא נגרם כל נזק, למעט מספר בודד של שריטות עדינות ושטחיות, שככל הנראה נגרמו מכך שמיה ניסתה להדוף את גופה של הפעוטה מראשה. כמו כן, בעליה של מיה העבירו את פרטיה, לרבות פרטי חיסוניה ופרטי הווטרינרית המטפלת בה, לאבי הילדה באופן מיידי. אף על פי כן, התעקשה הרשות שמיה תוסגר מיידית למכלאה למשך עשרת הימים הבאים.
עקב דרישת ההסגר, פנו בעליה של מיה, לעזרת משרדנו. אנו פנינו בבהילות לבית המשפט וביקשנו להסתפק בהסגר ביתי, בפיקוח רפואי.
בית המשפט נענה לבקשתנו זו ולאחר שקיבלנו את ההחלטה, הגיש הווטרינר העירוני בקשה בהולה לביטול ההחלטה. בית המשפט זימן אותנו לדיון במעמד הצדדים ולאחר העלאת טענות רלוונטיות וכן חקירות, הן של הווטרינרית הפרטית שבדקה את הכלבה מידי יום בהתאם להחלטת בית המשפט והן של הווטרינר העירוני, הודיע בית המשפט שככל שלא תהיה הסכמה מצד הרשות בנוגע להסגר ביתי בפיקוח, אזי יינתן פסק דין בו יקבע שהכלבה תשהה בהסגר בית.
לאור דברי בית המשפט, המלצה זו נתקבלה על ידי הרשות, ומיה נותרה עם משפחתה האוהבת עד תום ימי ההסגר.
