אדווה מתגוררת באזור השרון יחד עם משפחתה ושני כלבים מעורבים בינוניים אותם אימצה מעמותה. אדווה נהגה לקחת את ילדיה יחד עם הכלבים לפארק הסמוך לביתם, מספר פעמים בשבוע.
כזה היה אחר הצהריים של אחד מימי הסתיו, בו הוליכה אדווה את שני כלביה, באמצעות רצועות בד עבות וקצרות. לפתע הבחינה אדווה בשני כלבי שפיץ לבנים, אשר התקרבו במהירות לעברם. אלו נצמדו לכלביה והחלו לרחרח אותם נמרצות.
אדווה אשר ראתה את הנולד, החלה לזעוק לעזרה ולבקש מהבעלים של כלבי השפיץ להגיע, ולהרחיק אותם מהמקום. ואולם הבעלים אשר ישב מאוד קרוב למקום וצפה במשחק כדורגל, (כך הסתבר בדיעבד) מיאן להגיע למקום, למרות תחנוניה הרבים והרמים.
ואז קרה בדיוק מה שביקשה אדווה למנוע… אחד מכלביה תפס בשיניו את כלב השפיץ, לאחר שזה נצמד עם החוטם לעכוזו, רק אז משהחל כלב השפיץ לצווח, הואיל הבעלים להתפנות מהצפייה במשחק ולהגיע למקום, אז החל לבעוט בחוזקה בכלב של אדווה, במהלך ואף לאחר שכלבה שיחרר את אחיזתו בכלב, ובין הבעיטות, נפל בין הספסלים במקום.
כל אדם נורמאלי, היה מנצל את המומנטום שלאחר ההפרדה, ממהר לקשור את כלביו ולהרחיקם מהמקום לבל ישנה האירוע. לא הבחור שלנו בסיפור… עזבו את העובדה שהוא לא הסתובב עם רצועה … הוא אפילו לא ניסה להרחיק את כלביו מהמקום, וזאת כאשר כלביו הוסיפו לנסות ולהיצמד לכלביה של אדווה, מיד לאחר האירוע.
אדווה המשיכה להילחם בסיטואציה, ללא סיוע מצד הבעלים, תוך שהיא צורחת לעבר כלבי השפיץ להסתלק, במקביל מתחננת לבעלים שירחיקם מהמקום ובד בבד מושכת את כלביה לאחור, ואגב כך נופלת על הרצפה מספר פעמים. ומה הבעלים עושה מצידו? תוקף את אדווה מילולית מבייש אותה ומוסיף לאיים בשיימיניג, תוך ניפנוף בקשריו ברשות. מדהים.
בעקבות הצעקות, התקבצו מספר אנשים במקום, אשר היו עדים למחזה הסוריאליסטי. אלו כמובן ניסו לסייע לאדווה ולהוות בכל אותו זמן, מעיין חוצץ אנושי בין הכלבים, דרשו מהבעלים להסתלק מהמקום ובתום האירוע גם ליוו את אדווה, ילדיה והכלבים לרכב.
אבל כאן לא הסתיים הסיפור. לאחר כשבוע ממועד האירוע, קיבלה אדווה מכתב מטעם עורך דינו של הבעלים, ובו הוא טען שנגרמו לו, קרעים וחתכים לכל אורך גופו, והוא יסבול מנזקים גופניים ונפשיים עד סוף ימי חייו, כתוצאה מתקיפותיו האימתניות של הכלב, ולפיכך הוא עוד דרש פיצוי של 85,000 ₪ לצורכי פשרה. רגע… יש עוד.. כדי להגביר את הלחץ על אדווה בניסיון לגרום לה להיכנע ולשלם, הבעלים עוד הרהיב עוז והגיש כנגדה תלונה במשטרה.
בנקודה הזו עף לאדווה כבר הפקק, והיא פנתה אלינו בבקשה להסיר את העלוקה המחוצפת הזו מהגב שלה, כדי שתוכל לחזור לשגרת חייה, אשר נגדעו מאז אותו אירוע.
פנינו לעורך דינו של הבעלים והסברנו כי המעוול האמיתי והרשלן באירוע הינו הלקוח שלו, אשר נתן לכלביו לשוטט ברשות הרבים בניגוד לחוק ולא נקף אצבע להרחיקם לפני ואחרי האירוע. הבהרנו לו שגם אם הלקוח שלו או כלביו נפגעו כתוצאה מהאירוע, הרי שזה אירע באשמו הבלעדי, לאחר שכלביו התגרו בכלביה של אדווה ולאחר שהוא עצמו נהג באופן שאינו מידתי ותקף את הכלב.
כמובן שהדרישה הכספית המופרכת, לא עולה בקנה אחד עם השפשופים השטחיים שנגרמו לו, וודאי שהנזקים מהסוג הנטען במכתב, לא היו יכולים להתגבש תוך שבוע ימים ממועד האירוע. לפיכך הצענו לו לרדת מדרישתו ההזויה, תוך שהבהרנו כי יש בידינו עדים וראיות רבות, שיתמכו בגרסתה של אדווה.
בנוסף בעקבות הגשת התלונה, נאלצנו לצאת למאבק מול משטרת ישראל, על מנת שהתיק בענייניה של אדווה ייסגר מחוסר אשמה. שכן, למרות הדברים שהובהרו בחקירה והשלמות החקירה, המשטרה בסופו של דבר ביקשה לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות בלבד. תוצאה זו לא השביעה את רצונה של אדווה, גם בפן העקרוני, אך גם כיוון שהדבר הפריע לה בתפקידה הרגיש בעבודה, אשר מצריך ממנה להיות נקיה וללא כל רבב.
לאחר שסגרנו את התיק הפלילי בעילה של חוסר אשמה, שלח הבעלים לאדווה מסרון ווטסאפ, בו הוא הציע לה "בסבר פנים יפות…הזדמנות פז לשלם רק 10,000 ₪", וזאת במקום אותם 85,000 ₪ אשר דרש במכתב המקורי.
כמובן שבתגובה הצענו לו לקחת את תאוות הבצע וניסיונותיו המניפולטיביים לסחיטתה של אדווה ולהכמין אותם עמוק במרתפי הבושה. הצעה זו כנראה חלחלה לנפש פנימה, או שהוא סתם הבין בסוף שהוא לא הולך לראות שקל אחד בודד, שכן מאז נדם קולו ואדווה היא זו אשר מקדמת את ההליכים כנגדו במישורים הרלוונטיים ועל כך יורחב בהמשך.