זה שמונה שנים שמוקי חי עם מתן ואשתו, זוג צעיר ממרכז הארץ. מוקי חלק בלתי נפרד מהמשפחה, ומאז שנולד בנם הצעיר, הוא משמש גם כשומר נאמן. מוקי כלב מעורב שמעולם לא תקף בחייו, מה שנקרא כלב טוב.
באחד מימי שישי לאחר הסגר הראשון, מתן ואשתו החליטו לנצל סוף סוף את העובדה שאפשר לשבת בבית קפה ושהילד בפעוטון, ויצאו להסתובב עם מוקי. זה היה יום מושלם להסתובב מעט ולנשום אויר, עד שחוזרים הביתה לשגרת האחריות והמטלות.
לפני שחזרו לרכב, החליטו מתן ואשתו לשבת בבית קפה, וקיבלו את רשות אחראי המשמרת להיכנס עם מוקי. הם קשרו את הרצועה של מוקי לאחד הכיסאות והתיישבו, ומוקי התיישב בין הכיסאות. קפה ומקסימום מאפה ולדרך. מה כבר יכול לקרות? מסתבר שהרבה…
מוקי אומנם ישב בנחת, אך בשלב כלשהו ומסיבה שאינה ידועה מוקי נשך קלות את המלצרית בשוק רגל ימין כאשר עברה במקום.
המלצרית צווחה ומיד התגודדו לידה מלצרים נוספים. מתן ואשתו לא ידעו כיצד להגיב והיו נבוכים, הם בכלל לא האמינו שהכלב שלהם מסוגל לנשוך.
הם קמו ושאלו את המלצרית אם היא בסדר. המלצרית ביקשה פרטים על הכלב והם מיד נתנו לה את מספר הטלפון של מתן והבטיחו שדבר ראשון שיגיעו הביתה הם ישלחו צילום של פנקס חיסונים ומספר שבב. מתן ואשתו הבינו שבהמולה שנוצרה הם לא יכולים להמשיך ולהתנהל מול המלצרית, ושעדיף שיתרחקו מהמקום ויחזרו הביתה בהקדם.
עוד בצהרי אותו יום העביר מתן את הפרטים הרלוונטיים כמובטח. המלצרית לא בזבזה זמן ודרשה פיצוי. מתן ואשתו הסכימו לפצות אותה על סכום הגיוני שמשקף את שאירע, והצדדים אף הגיעו להסכמות, אך בימים הבאים המלצרית התנתה את מתן הפיצוי בכך שבעתיד תוכל לשוב ולבקש פיצוי נוסף באם יתפתחו לה "זיהומים" או "בעיות נוספות".
לכך מתן ואשתו לא היו מוכנים, ובפרט בהתחשב בנסיבות היה בכך פתח לסחטנות שאיננה נגמרת. או אז פנתה המלצרית, לאחר תשעה ימים ממועד האירוע למשטרה והגישה תלונה כנגד מתן על כך שלא נקט אמצעי החזקה מתאימים במוקי.
לאחר חקירה החליטה המשטרה להעביר את התיק ליחידת 'הסדר מותנה' בה נדרש מתן להודות בעברה (שלא ביצע) ולשלם קנס ופיצוי למתלוננת כחלופה להגשת כתב אישום בבית משפט. מתן התלבט, ההצעה של היחידה, נשמעה קלה ושאינה מאיימת. חתימה, פיצוי וקנס בסך של כמה אלפי שקלים וכך הוא ימנע מהעמדה לדין.
מתן פנה להתייעצות עימנו. הבהרנו למתן כי תנאי לקיום ההסדר משמעותו הודאה ולקחת אחריות במקרה זה על עברה שלא ביצע, מה גם שהעובדות עליהן הוא חותם יפות אחר כך לכל הליך לרבות הליך אזרחי.
מתן ביקש לקחת את שירותינו, בתחילה פנינו ליחידה להסדר מותנה וזו דחתה את טענותינו. אך מתן שהבין כבר את משמעות החתימה וכן שהצדק עימו, לא התייאש והחליט לא לחתום על עברה שלא ביצע תוך ידיעה שיתנהל מולו הליך פלילי בבית משפט, ואכן זמן קצר לאחר מכן הוגש נגדו כצפוי כתב אישום. מתן ביקש לנהל את ההליך הפלילי מתוך רצון להוכיח את חפותו.
לא ויתרנו והוספנו ופנינו לראש מדור תביעות, בבקשה לחזור לעיין מחדש ולהורות על סגירת התיק הפלילי, תוך שהצבענו על טיעונים רלוונטיים והפנינו לפסיקה בקשר לתיקים דומים קודמים.
לאחר דין ודברים, ראש מדור תביעות קיבל את טענותינו והסכים לחזור מכתב האישום ולמחוק את התיק הפלילי, ובהתאמה, בית המשפט אישר את הסכמות הצדדים ביטל את כתב האישום וסגר את התיק.
במקביל להגשת כתב האישום הגישה המלצרית המתלוננת תביעה אזרחית כנגד מתן וזו נסגרה בפיצוי בסך של אלפי שקלים בודדים, במסגרת הסדר פשרה בין הצדדים.
בסיכומו של דבר לאחר טיפולינו בתיק:
מתן לא התקפל בפני המדינה וחתם בניגוד לצו מצפונו על עברה שלא ביצע, המדינה חזרה בה מכתב האישום לאחר שהחל ההליך הפלילי להתנהל בבית משפט וכן שולם למלצרית פיצוי ראלי המשקף את נזקיה האמיתיים במישור האזרחי, ללא כל פתח לסחטנות נוספת.