עירית היא הבעלים של פאקו. כלב זקן, ביתי, ידידותי ואהוב על כל בני המשפחה. לעת זקנה פיתח פאקו גם נכות ברגליו, והוא מתקשה מאוד בהליכה ולכן בכל פעם הוא הולך מספר צעדים מדודים באיטיות ונח.
עירית ניצלה את אחד מסופי השבוע, כפי שהיא עושה לעיתים קרובות, בכדי לטייל עם הבת שלה, שניים מנכדיה הקטנים ועם פאקו בשבילי ראש ציפור, שהינם שבילים רחבים וגדולים מאוד באזור פארק הירקון.
בעוד המשפחה הולכת לתומה בצד השמאלי של השביל, כאשר פאקו נתון ברצועה על פי חוק, הם הבחינו באדם רץ ממולם, כאשר לפתע וללא כל שינוי בתוואי הדרך ומסיבה שאיננה ברורה להם, אותו אדם סטה מדרכו, רץ ממש לתוך הדבוקה המשפחתית, ופילח אותה בגופו.
כל המשפחה ובפרט פאקו נבהלו והוא כדרכם של כלבים רבים במקרים מסוג זה, הגיב באופן אינסטנקטיבי, ונשך את אותו אדם שזה עתה רץ לתוך 'הלהקה שלו' והתנגש בה.
האיש עצר וטען שננשך ועוד העז לבוא בתלונות ואמר לעירית שהיא לא בסדר ולא אחראית ושעליה לשמור על הכלב שלה שלא ינשך אנשים. כמובן שעירית ובתה ניסו להסביר לו שהכל קרה באשמתו, אבל לא היה עם מי לדבר ואותו אדם דרש פרטים לצורך דיווח והסתלק מהמקום.
בסמוך לאירוע הלך אותו אדם למשטרה והגיש תלונה כנגד עירית, על כך שלא נקטה באמצעים סבירים כדי להגן על הציבור מפני הכלב שלה. עירית נדרשה להגיע לחקירה כחשודה ובמסגרת זו לעבור הליך של נטילת אמצעי זיהוי, לרבות טביעות אצבעות ותצלום פנים וגוף.
משום מה, לאחר החקירה משטרת ישראל חשבה שמדובר בתיק שמתאים לקדם בהליך פלילי, ועירית התבקשה להגיע ליחידה להסדר מותנה ולהודות בביצוע עברה שלא ביצעה, שאם לא תעשה כן, יוגש נגדה כתב אישום בנושא.
עירית פנתה למשרדינו ואמרה שהיא לא מוכנה לקחת אחריות על עבירה שלא ביצעה שעה שהיא הייתה באמת בסדר גמור. היא ניסתה להסביר זאת בחקירתה אך ללא הואיל, וביקשה מאתנו לייצג אותה בכדי לסגור את התיק כנגדה.
פנינו ליחידה הרלוונטית וניסינו לברר איזה רשלנות או התנהגות פזיזה ונמהרת קמה לאישה מבוגרת שהולכת לתומה עם משפחתה בשביל רחב ידיים, כאשר היא אוחזת ברצועה על פי חוק בכלב זקן חולה ונכה?
בין היתר הפנינו את תשומת ליבו של הגורם המטפל כי המתלונן עצמו העיד כי: הכלב היה קשור ברצועה, הוא רץ באזור בו מצויים שבילים רחבים, כאשר הוא רץ בכלל בצד ימין בעוד כל המשפחה הלכה עם הכלב בצד שמאל.
אם נוצר מגע כלשהו בין המתלונן לכלב, היה זה באשמתו הבלעדית של המתלונן אשר רץ לדבוקת המשפחה והתחכך בהם, כאשר היה לו את כל המקום הנדרש לרוץ ולהניף את גפיו כאוות נפשו ומשום מה בחר במודע לעבור דרכם.
דרשנו לסגור את התיק לאלתר. בסופו של דבר ולאחר דין ודברים מסוג זה, הסכימה היחידה לסגור את התיק הפלילי.
משטרת ישראל, אני שבה ומציעה, שבמקום להיטפל לאנשים תמימים ולכלבים גריאטריים, תתחילו לטפל בתיקים של עבריינים שמכים, שורפים ומרעילים בעלי חיים. ויפה שעה אחת קודם.